ד"ר אבירם צור חושב, כותב ומרצה על
אנשים, החלטות וקשרים

מפגש לא צפוי השבוע גרם לי לחשוב על קשרים שהיו פעם חלק משמעותי מהחיים שלי, והיום כבר כמעט אינם.

יש אנשים שלא דיברנו איתם שנים, ובכל זאת מספיק לפעמים טריגר קטן כדי שיעלו לנו במחשבה. ברגעים כאלה, קל לחשוב שאנחנו מתגעגעים לאדם עצמו, לשיחות שהיו לנו איתו, לקרבה ולכל הדברים שעשינו יחד.

אבל יכול להיות שלפעמים אנחנו מתגעגעים למשהו אחר...

לפני כמה זמן חבר אמר לי על חבר משותף: "שמת לב שהוא תמיד משתלט על השיחה?"

עד אותו רגע לא חשבתי עליו ככה בכלל, אבל במפגש הבא כבר חשבתי לעצמי שיש בזה משהו. התחלתי לראות את זה יותר ויותר, ולאט לאט גם לצפות לזה.

ואז קלטתי שזה דומה למה שקורה כשמשהו מתחיל להעסיק אותנו...

יש מחשבה שלא עוזבת אותי כבר הרבה זמן.

לא משנה כמה אנשים אנחנו פוגשים לאורך החיים, בסופו של דבר נדמה שכמעט לכולנו יש רק קומץ קטן של אנשים שמולם הכול פשוט..עובד.

אלה לא בהכרח החברים הכי ותיקים, לא תמיד בני המשפחה, ולא תמיד האנשים שאנחנו פוגשים הכי הרבה...